יצאנו לסופ”ש ארוך ברומא, חברה ואני.
כמו שאתם מכירים אותי, הכל אצלי מתוכנן מראש בדרך כלל, אבל הפעם אופי הטיול היה שונה לחלוטין. שחררתי הכל, בלי תכניות, בלי יעדים ובלי מטרות. בעצם, זו היתה המטרה – לשחרר, לטייל איך שמרגיש, לאן שבא, בלי רשימות.
ברומא – נהג כרומאי. אי אפשר שלא לעבור באתרים המפורסמים. אבל הפעם נהנינו גם לשוטט בשכונות ובסמטאות הפחות מוכרות, ולוותר בקלות על מה שלא הספקנו. מה גם שהצלחתי לשבש את הכל בזכות נקע שחטפתי ביום השני לטיול.
כל החוויות, הרשמים, הכאבים והתובנות מהטיול ברומא:

רומא דרך בלגראד – הפיצה הכי טובה שאכלנו
יש לי בעיה עם טיסות. אני מאוד אוהבת להיות בחו”ל, לטייל, לחוות ולראות, אבל שונאת לטוס. אחרי שעה בערך אני מבינה את הרעיון וממצה את הנושא – צפוף, אי אפשר לקום או לטייל לאורך המעבר, לא מצליחה לישון ולא מוצאת את מקומי.
אז הפעם החלטנו לטוס לרומא דרך סרביה, גם כי הקונקשין היה סביר (שעתיים בהלוך, שעה וחצי בחזור), וגם כי המחיר היה נמוך בכ 200 $ (חצי ממחיר הטיסה כולה). Air Serbia היא חברה סדירה, המטוסים צפופים, מגישים מן ארוחת ביניים כדי לצאת לידי חובה, אבל מציעים תפריט לפני ההגשה. הדיילים חביבים והכל סבבה.
שדה התעופה בבלגראד קטן ונחמד, נוח להתמצאות, עם כמה חנויות דיוטי פרי למזכרות סרביות, פרפרומריה-משקאות-שוקולדים, בגדים וכו’. בקבוק מים מינרלים עולה 1.5 יורו. לא יאומן! פחות מהקיוסק בארץ! בקפיטריה מגישים גלידות (2.5 יורו לכדור), סנדוויצ’ים ( 4 יורו) פיצות טריות שמכינים במקום – טעימות שחבל על הזמן (8 יורו).
בדרך חזרה, היה עיכוב בהמראה מרומא בגלל מזג האויר, וחששנו שאת הלילה נבלה בבלגראד. אבל הטייס “שם גז” והגענו מספיק בזמן לסיבוב בין החנויות. הפיצריה כבר היתה סגורה לצערנו…
שערי העליה למטוס בסרביה משותפים לכל שתי טיסות. עוברים בידוק של הכרטיסים, שיקוף בטחוני ומישוש קל. להפתעתנו, השער שלנו היה משותף עם הטסים לביירות, שהמריאו כחצי שעה לפנינו, וחלקו איתנו את התור לבידוק ואת אזור ההמתנה.

שדה התעופה ברומא הוא ענק – דמיינו טרמינל 3 שלנו, רק פי 5. יש בו 5 טרמינלים, וקל מאוד ללכת בו לאיבוד. אחרי שנחתנו, חצינו אותו לאורכו כדי להגיע לתחנת הרכבת. עלינו וירדנו מדרגות נעות ומעליות, הלכנו על מסועים וכשסוף סוף הגענו לתחנה, התברר שמישהו נדרס על הפסים והרכבות מושבתות. כששאלנו איפה תחנת האוטובוס, כיוונו אותנו בדיוק למקום ממנו הגענו, ונאלצנו ללכת כל הדרך חזרה…
האוטובוסים עומדים ליד טרמינל 3, ומחיר הנסיעה הוא 4 יורו. מחיר הנסיעה ברכבת הוא 14 יורו. מונית תגבה מכם 50-60 יורו. זמן הנסיעה הוא כחצי שעה בכל אפשרות, כמובן שתלוי בתנועה בתוך העיר.
לנסיעה בתחבורה הציבורית ברומא, קונים כרטיס בחנויות העיתונים, המסומנות בשלט T. מחיר נסיעה בודדת 1.5 יורו, והכרטיס תקף ל 100 דקות, בהן אפשר לעבור בין קוים ואמצעי תחבורה שונים – מטרו, אוטובוסים וחשמליות.
המלון שלנו היה במרכז העניינים, במרחק הליכה מרוב האתרים ולכן לא נזקקנו לנסיעות רבות.
המלון שלנו ברומא
מלון The Roman Empire נמצא על ויה קאבור, הרחוב הראשי היורד מתחנת הרכבת טרמיני לפורום הרומאי והקולוסאום. זהו מלון בוטיק קטן, עם 5 חדרים בלבד, בקצה התחתון של הרחוב (רואים את הפורום מהחלון, מרחק הליכה של 2 דקות).
החדרים משופצים וחדישים, התקרות גבוהות, רצפת פרקט בהירה. האמבטיה יפיפיה עם מקלחת גשם, ומגבות ענקיות, עוטפות ומפנקות שאפשר לחמם על הרדיאטור. יתרון חשוב של המלון – יש שני חדרים מקושרים בדלתות וחדר נוסף עם סלון נפרד, המתאימים למשפחות.

בקבלה נותנים לכם מפתח לחדר, לדלת הראשית בקומה ולדלת הכניסה מהרחוב. הקבלה מאויישת רק בשעות הבוקר (כשאנחנו טיילנו) ואם מגיעים מאוחר בלילה (אחרי השעה 20:00) צריך להוסיף תשלום לפקידה שמחכה (20 יורו כללי). בלילה אין אף אחד וגם לא בבוקר כשיוצאים לפני 9-10.
המלון שוכן בקומה שניה של בניין רומאי ישן, עם מעלית עתיקה שצריך לפתוח ולסגור באופן עצמאי את דלתות העץ שלה וסורג הברזל.
המחירים במיני בר שבחדר מפתיעים וסבירים בהחלט. שתיה קלה 1.5 יורו, בירה 2.5 יורו, כוס קפה (במכונה להכנה עצמית) 1 יורו.

את ארוחת הבוקר מקבלים בבית הקפה הסמוך, תמורת תלושים. אפשר לבחור מיץ, קפה מסוגים שונים, טוסט או קרואסון שנאפה טרי במקום.

סביב המלון יש מגוון גדול של מסעדות, בתי קפה וגלידריות. ממש ליד יש מסעדה סינית טובה ולא יקרה, שמקומיים רבים מגיעים אליה. ארוחה עיסקית הכוללת 2 אגרולים או מרק, מנת אורז גדולה, מנה בשרית, קינוח ושתיה עלתה 25 יורו לזוג. לא רחוק משם ישנה מסעדה איטלקית המציעה פסטות טריות ומנות רומאיות קלאסיות. לזניה מעולה או מנת פסטה עולות 7-8 יורו. תבשיל זנב השור, האופייני לרומא, היה נימוח ומעולה. יש מסעדות המגישות לחם לשולחן מיד כשמתיישבים. שימו לב שאתם מחוייבים על כך, אלא אם לא נגעתם בו. אל תנשנשו – כי תשלמו!

להמשך קריאה:
רומא בסופ”ש – אתרי החובה של רומא
להורדת מסלול טיול ברומא לחץ כאן
איילת, איזה כיף!!!!!הרגשתי שאני איתך בתיק היד, ושותפה לכל החלטה – מונית, או רכבת מהטרמינל, קרואסון, או סנדביץ’ לארוחת בוקר ופחד אלוהים כשעולים במעלית…..
את משומשו!!!!
תודה רבה! בדיוק לשם כך אני כותבת ומשתפת. וגם כדי לעשות לך חשק לארוז ולנסוע…