אחרי שוויתרנו על הסיור החינמי לקולוסאום והפורום עם ההסברים בסיור החינמי, הקדשנו את הבוקר לאתרים ההיסטוריים של רומא.

עתיקות, היסטוריה ומדרכות רומא העקומות

בפורום הרומאי כדאי להצטייד בספר או הסבר קליל אחר. יש גם אוזניות להשכרה. לא צריך להתעכב ליד כל עמוד או כותרת שנפלו, אבל שווה להבין קצת את התקופות ולמה שימשו המבנים.

העליה לגבעת הפלטין שווה משתי סיבות: 1. בצד ימין נמצא הגן הבוטני העתיק בעולם וממנו תצפית נוף לעבר הוותיקן וטרסטאוורה. 2. כדאי לצפות על כל הפורום מלמעלה.

איך לא לעמוד בתורים הארוכים של רומא

התורים בקופות שליד הקולוסאום הם אינסופיים, אבל יש קופה ממש מול ויה קאבור, הישר לפורום הרומאי, ובה אין תור בכלל! כרטיס הכניסה כולל גם את גבעת הפלטין וכניסה לקולוסאום בתור המהיר. וכדאי גם לדעת שבכל יום ראשון, הראשון בחודש, הכניסה חופשית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בכניסה לקולוסאום יש תור מהיר למחזיקי הכרטיס, שלפעמים מתארך בגלל בדיקת התיקים, אבל זורם יחסית מהר. בכשרון רב, ובזכות מדרכות רומא העשויות אבנים-אבנים עם רווחים ביניהן, עיקמתי את הרגל ממש בכניסה, בצורה חזקה עם נקע ש”הצטרף” להמשך הטיול. את הסיבוב שלי עשיתי בטיול הקודם, והבנתי שלא השתנה כלום ב 2000 שנה האחרונות.

את המשך הבוקר ביליתי בנסיונות כואבים לחזור למלון ולחפש בית מרקחת כדי לקנות תחבושת אלסטית….

קפה ועוגה יקרים במוזיאוני וותיקן

התכנית בערב היתה לבקר במוזיאוני וותיקן. לקחנו אוטובוס שמגיע ממש עד פתח המוזיאונים, וכיוון שהיה לנו עוד זמן, חיפשנו בית קפה לשבת בו. הקרוב ביותר נמצא ממש מול הכניסה, ולא היתה ברירה אלא להכנס אליו. האחרים נמצאים במורד הרחוב והמדרגות, ולשם היה לי קשה לדדות. אבל לכל מגבלה יש מחיר, והקפה הזה עלה לנו 44 יורו (2 אמריקנו, 2 עוגות מעולות).

הזמנו כרטיסים עוד מהארץ לביקור ערב במוזיאוני וותיקן. היתרונות  – רבים: קודם כל, נקבעת שעת כניסה מראש ואין תור הנמשך לאורך קילומטרים. שנית, פחות עמוס באנשים ויותר נעים. רק חלק מהגלריות פתוחות (העיקריות והחשובות), וזה בהחלט מספיק. כמות המוצגים אינסופית, ואחרי כמה אולמות מבינים את הרעיון וקצת מאבדים את הסבלנות. גולת הכותרת היא כמובן הקפלה הסיסטינית, יצירת המופת של מיכאלאנג’לו. בביקור הקודם, היה כל כך עמוס (בוקר), שלא נתנו זמן לשהות בקפלה וזירזו אותנו החוצה המהירות. עכשו, בערב, היה לנו את כל הזמן שבעולם להתעכב על הפרטים הקטנים בציורים, להתרשם מהגאונות של היצירה וגם לשבת קצת ולתת מנוחה לרגל…

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ביקור נימוסין אצל סן פייטרו

אני לא וויתרתי על ביקור בבזיליקת סן פייטרו, אז דרכינו נפרדו לכמה שעות. הכניסה לבזיליקה היא חינם, אבל בתור לבידוק הביטחוני הוא אינסופי. למרות שיש עשרות עמדות בידוק סביב הכיכר, רק 2 מהן עובדות ביום רגיל. היתר כנראה שמורות לימי א’, כאשר האפיפיור יוצא לברך את המאמינים, וההמונים צובאים על הכיכר. בקיצור, קחו בחשבון עמידה של לפחות שעה-שעה וחצי, או שתגיעו ממש ממש מוקדם, ובטח שלא ביום ראשון.

הבזיליקה הענקית מדהימה בכל פעם מחדש. גודל הפסלים, גובה התקרות ואורך החלל מעצימים את תחושת אפסות האדם מול גדולת האל והכנסיה. מיד בצד ימין של הכניסה נמצא פסל הפייטה המפורסם של מיכאלאנג’לו, העשוי כולו גוש שיש אחד לבן, ונוצר בעבודת פטיש ואיזמל בלבד בשנת 1500. בהמשך, פסלו של סן פייטרו, עשוי שיש שחור, שרגלו הימנית איבדה את עיצובה במהלך השנים כשהוחלקה בידי מיליוני המאמינים שליטפו אותה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

במרכז הכנסיה עומד המזבח ומעליו חופה המתנשאת על עמודי שיש מפותלים בגובה 5 מטרים. הכיפה הענקית של הכנסיה מעוטרת בפסיפסים ובכיתוב בו גודל כל אות הוא 2 מטרים. ליד המזבח ישנה ירידה למערות הקבורה של האפיפיורים לדורותיהם.

על כל מדינת הוותיקן, שהיא חלק אוטונומי נפרד מרומא ואיטליה, מופקד המשמר השוויצרי, חיילים מאומנים היטב, שתלבושת הליצן שלהם עלולה להטעות מאוד את הרושם עליהם.

 

להמשך קריאה:

רומא בסופ”ש – טיפים לטיסה ומלון

רומא בסופ”ש – אתרי החובה של רומא

רומא בסופ”ש – שווקים ועיצובים

להורדת מסלול טיול ברומא – לחץ כאן