יש משהו בחוויה הזו של טיול משפחתי. כמו טיול שנתי בבי"ס, שכולם מתקרבים והופכים חברים, מגלים צדדים שלא ידענו שקיימים באחרים. על אחת כמה וכמה, שנוסעות אם ובת לבד, יוצאות לחוות את העולם הגדול.
גם מי שגרות כל החיים יחד בבית אחד, מגלות דברים שלא ידעו אחת על השניה. כי הרי אי אפשר להסתגר בחדר מאחורי הדלת, לשחק כל היום המחשב, לראות טלויזיה או לקשקש בפייסבוק עם חברים. כאן אתן נמצאות כל הזמן, 24/7, לטוב ולרע, בחדר מלון או דירה קטנים, אוכלות, מבלות וישנות יחד.
ההכנות לטיול, בחירת היעד אליו תסעו, הציפיה למועד הטיסה שיגיע כבר, והשארת אבא והאחים בבית, כבר יוצרים קשר סודי ביניכן.
ואז מגיעים לשדה התעופה, מוסרים את המזוודה, חיבוק אחרון לאבא, וזהו, אתן נטו אחת של השניה. אין עבודה, אין אחים, אין חברות, אין שיחות טלפון ארוכות.
עכשו הזמן לסיבוב בדיוטי פרי, קפה וסנדביץ' קטן לפני העליה למטוס.
פרפרים בבטן, התרגשות, אולי זו הטיסה הראשונה של הילדה?
ואז נוחתים. שפה זרה, מראות חדשים, ריחות אחרים של חו"ל, רחובות לא מוכרים, בניינים קצת מוזרים – רוצות לספוג הכל בבת אחת והחושים מוצפים. אחרי שמתמקמים במלון, אתן יוצאות לסיבוב "הכרות".
וואו! אתן בחו"ל!
לא משנה כמה פעמים נסעתן והייתן – זה תמיד מרגש מחדש.
פתאום יש קצת מבוכה, על מה נדבר? לשאול על החברות? החברים? היחסים? היא תספר משהו בכלל? אולי לחכות כמה ימים?
תני לזה לזרום, אל תלחצי. אולי תספרי לה משהו עליך, כשהיית בגילה?
אחרי יום- יומיים אתן נראות כמו שתי חברות – מצחקקות על הגברברים החתיכים באוטובוס, עושות שופינג מטורף בחנויות הכלבו, מודדות ומשוות, מעבירות ביקורת על כל דבר שזז…
פתאום הבת שלך מרגישה לך גדולה, אפשר לדבר איתה על עוד דברים חוץ מ"עשית שיעורים"? ו"מתי את חוזרת"? היא מייעצת לך, מחליטה איתך לאן הולכים, איזה מסעדה בוחרים ומה עושים בערב.
כמה ימים לפני שאתן חוזרות, היא מספרת לך בביישנות שהיא ממש לא מתגעגעת הביתה. ואת מודה שגם את לא… הרי יש לכן אחת את השניה, מי צריך יותר?
בחזרה בבית, אתן מגלות שיש דברים שהם רק שלכן: בדיחות משותפות ומשפטים שאמרתן בהקשר מסויים ומצחיקים אתכן בטירוף, שאיש לא מבין, ובני המשפחה מסתכלים אליכן במבט משונה.
המשפטים האלה, החוויות הקטנות, האירועים הנקודתיים שעברתן יחד – הם ילוו אתכן עוד שנים רבות מאוד, ויהיו שייכים רק לכן!
את ה"ביחד" הזה תזכרו לעד!
(אגב, תופס גם לגבי אבא-בן, אמא-בן ואבא-בת…)