שעות פעילות:
ראשון 8:00-20:00
שני 8:00-20:00
שלישי 8:00-20:00
רביעי 8:00-20:00
חמישי 8-20:00
שישי 8-12:30
שבת
טלפון: 054-744-7671 , אימייל: ayelethametayelet@gmail.com
  • Facebook
  • YouTube
איילת המטיילת
  • איילת המטיילת
    • יועצת טיולים – איילת המטיילת
    • יועץ טיולים או סוכן נסיעות
    • תכנון מסלול לבד או טיול בקבוצה
    • שומעים אותי שם?? ראיון ברדיו
  • טיולים בהתאמה אישית
    • טיול בר מצווה | טיול בת מצווה בחו"ל
    • טיולי משפחות בחו"ל – משפחות מטיילות
    • טיול זוגי לחו"ל בהתאמה אישית
    • טיול בהפתעה – בסודי סודות
  • טיולים נגישים
  • מחירון
  • הבלוג
  • מסלולי טיול להורדה
  • צרו קשר
  • יועצת טיולים – איילת המטיילת
  • טיול בני מצווה
  • טיול זוגי – טיולי זוגות בהתאמה אישית
  • טיולי משפחות בחו"ל – משפחות מטיילות
  • הבלוג של איילת המטיילת
  • מסלולי טיול להורדה
חוויות מברלין – הנקודה היהודית
ראשי » הבלוג של איילת המטיילת » חוויות מברלין – הנקודה היהודית
9 באפריל 2015 2 תגובות

לא הרחק מצ'ק פוינט צ'רלי, במרחק הליכה קצרה, נמצא המוזיאון היהודי. שלא כמו בערים אחרות, בהם יש מוזיאון המוקדש כולו לנושא השואה, המוזיאון היהודי של ברלין נוגע – לא נוגע בה. עיצוב המבנה והכניסה התת קרקעית מצייגים את המעבר מאור לחושך ותחושת הקירות הסוגרים על הנכנסים, כמו קירות הגטו והתקופה החשוכה של השואה. אבל עיקר התערוכות מתייחסות לתרבות היהודית, המנהגים, המסורות, שמות וקהילות גרמניות ואירופאיות מפוארות שאינן עוד. הנגיעה הממשית בתקופת השלטון הנאצי, מלחמת העולם השניה וההשמדה היא מרומזת בלבד, זהירה וכמעט נעלמת מהעין. כאילו מפחדים לעורר שדים מתרדמתם.

הכניסה למוזיאון היהודי
הכניסה למוזיאון היהודי
המוזיאון היהודי
המוזיאון היהודי

 

כדי להקל קצת על תחושת הכבדות שמשרה המוזיאון, המשכנו משם לכיכר ז'רנדרמרקט הענקית, הרחבה בה מתקיים שוק חג המולד הגדול ביותר בעיר מאמצע חודש נובמבר. משני צידי הכיכר, שתי כנסיות זהות, הגרמנית והצרפתית, ובמרכז הקונצרט-האוס. הכל כמובן משוחזר במדוייק, לאחר ההפצצות המסיביות שהרסו את ברלין כליל.

ז'נדרמרקטפלאץ
ז'נדרמרקטפלאץ

 

ברחוב פרידריכשטראסה הסמוך נמצאים בתי הכולבו וחנויות היוקרה – גאלרי לאפייט, גוצ'י, רופלקס ועוד. וגם חנות השוקולד שבה פסלי ענק של אתרים, אישים ועוגות שוקולד מופלאות – הכל על טהרת המתוק-מתוק הזה.

 

חנות השוקולד
חנות השוקולד

טיילנו לאורך פרידריכשטראסה המוביל לשדרת אונטר דר לינדן היוקרתית, ומשם הובילו אותנו רגלינו לאזור הבילויים, החנויות והמסעדות של הקשה הופה. כאן, בין החצרות המחוברות ביניהן במעברים, חיו פעם יהודים רבים. עדות לכך מציגים אבני הנגף, לוחות פליז קטנים, בפתחי בתים שהיו שייכים ליהודים, ועליהם שמות הדיירים ושנת שילוחם למחנות המוות.

הקשה הופה
חצרות הקשה הופה

 

 

אבני הנגף
אבני הנגף

 

היום האזור שוקק חיים, בוטיקים ססגוניים, מסעדות וגלריות, אבל באחת החצרות, בצילו של עץ תות ענק, ישבנו והבטנו על המרפסות שמעלינו, ולא יכולנו שלא להרהר בעבר. מה ראה העץ? מה יכול היה לספר לו דיבר? בעיני רוחנו ראינו את הילדים היהודים משחקים, האמהות תולות את הכביסה, והחיים לפני עשרות שנים נראו כל כך אחרים מהיום…

 

מי חי כאן?
מי חי כאן?

ממש מעבר לפינה, באחת החצרות, נמצא בית המלאכה לעיוורים של אוטו ווידט. מוסד שהעסיק בזמן המלחמה עשרות יהודים, עיוורים ונכים, בתפירה ובנייה של מברשות ומטאטאים, ובכך הציל את חייהם. במוזיאון הקטן והנחבא עומדות מכונות התפירה ותמונות הפועלים ניבטות מהקירות הדוממים.

מהחלון נשקף קיר גרפיטי צבעוני, המוביל למייצג פסלים נעים מודרני ומרתק, שללא ספק מושך קהל רב יותר מאשר בית המלאכה.

בית המלאכה של אוטו ווידט
בית המלאכה של אוטו ווידט
מיצג הפסלים הנעים
מיצג הפסלים הנעים

 

מאחורי החומה נמצא בית העלין הישן של הרובע היהודי, ובו מצבות בנות מאות שנים, מכוסות טחב, מטפסים ועלים שנשרו. בפתח בית העלמין אנדרטה המתארת את הילדים הרעבים ושדופים של הגטו.

בית הקברות היהודי
בית הקברות היהודי

לא הרחק משם, נמצא בית הכנסת הגדול. מבנה מפואר עם כיפה מוזהבת מרשימה, שחזיתו בסגנון ספרדי-מורי. גם בפנים הגודל מרשים ביותר, אולם כשחוצים את המבנה ומביטים לחצר השוממת, מבינים שזוהי רק המבואה למה שהיה פעם אולם ענק של מתפללים, שנהרס והוחרב. בתצוגה שבחדרים העליונים חפצי יודאיקה, מסמכים ורשימות זיכרון צפופות של אלפי שמות הנספים מהקהילה הברלינאית המפוארת.

בחצר הריקה מסומנים המיקומים של עמודי התמך באולם הראשי ושמונה עמודי ברזל מציינים את מיקום ארון הקודש. והכל – שקט, שקט. יותר מידי שקט…

בית הכנסת
בית הכנסת
חצר בית הכנסת
חצר בית הכנסת
לוחות ההנצחה
לוחות ההנצחה

 

 

ביום אחר, בדרך לעיירה פוטסדאם, עצרנו בגרונוולד, פרבר שקט ורגוע של ברלין. בתחנת הרכבת עצמה, נמצאת האנדרטה המשמעותית ביותר בעיני לזכר הנספים היהודים בברלין – רציף 17. על הרציף מדרכי ברזל המציינים את התקופה שבין 1942-44, והתאריכים הרציפים, כמעט יום-יומיים, עם מספרי היהודים שנשלחו מכאן למחנות ההשמדה.

שני דברים בלטו מאוד: האחד, איך אלפי היהודים הגיעו לכאן במועד שנקבע להם, עם מזוודה אחת בלבד, קנו כרטיס לכיוון אחד, ולא שאלו שאלות, לא התמרדו, לא הפרו את החוק? האם התשובה שהם רצו להיות "גרמנים טובים" מקובלת עלינו?

השני היה עשרות האנשים שעוברים כאן מידי יום. האם הם יודעים ומבינים מה אומר השלט? האם עוברת להם מחשבה כלשהי בראש? האם הם עצרו פעם ועלו לרציף לראות מה יש כאן?

רציף 17

 

על רציף 17
רציף 17

 

 

בקרנו גם בוילה ואנזה, מקום הגיית רעיון "הפתרון הסופי", הנמצאת במרחק נסיעה של כחצי שעה ממרכז ברלין. על שפת אגם שאין פסטורלי ממנו, בין חווילות פאר וחצרות מטופחות ויפיפיות, ישבה חבורת גברים וחשבה על השמדתו של עם שלם, בשיטתיות, בדייקנות, בפרטי פרטים.

הניגוד בין המיקום המקסים ורעיון המזוויע הוא כשחור מול לבן. עד כמה אכזרי יכול מח אנושי להיות? האם זו תולדה של שעמום?

לפחות הרגיע אותנו לראות סיורים של כיתות בית ספר במקום, ולקוות שההסברים שהם מקבלים (בגרמנית, שאיננו מבינים מילה ממנה) ראויים ומלמדים.

וילה ואנזה
וילה ואנזה
הפתרון הסופי
הפתרון הסופי

 

אני לא הייתי במשלחת לפולין, אבל בעלי כן. השאלות כל הזמן מתעוררות, אבל על רובן כנראה שאיש לא יוכל לענות – כי אין להן תשובה הגיונית ומתקבלת על הדעת האנושית, משום שאותה תקופה לא היתה אנושית.

החוויות של העיר המודרנית של היום, המקבלת את השונה והזר, ושקמה מתוך ההריסות, מול הזיכרון הנורא שאנחנו כעם וכיהודים נושאים לכל מקום, הוא לא קל, מאתגר ומעלה מחשבות.

 

לקריאה נוספת :

חוויות מברלין  – פגישה ראשונה

חוויות מברלין – מזרח ומערב

חוויות מברלין – פאר העבר

להורדת מסלול טיול בברלין- לחץ כאן

שיתוף
  • Facebook
  • אימייל
« הקודם
הבא »
2 תגובות
  1. נירית 15 באפריל 2015 בשעה 7:48 am הגב

    אכן מתעוררות לא מעט שאלות שקשה מאוד להשיב עליהן.
    יתכן וברלין מקבלת את השונה והזר אך מה באשר ליהודים ?
    ממליצה לקראת את ספרו של אלדד בק גרמניה האחרת .חמישים שנה לאחר אותו פיוס היסטורי, גרמניה נתפסת בעיני ישראלים רבים כבת בריתה הגדולה ביותר של מדינתם. רחובות ברלין מלאים ישראלים. מדינאים ופוליטיקאים גרמנים מצהירים חזור והצהר על מחויבותם ההיסטורית לעם היהודי וכן לקיומה ולביטחונה של מדינת ישראל.
    אך עד כמה מבוססות ראייה ישראלית זו וההצהרות הגרמניות הללו? האם גרמניה אכן למדה דבר מה מעברה? עד כמה חשובה לגרמניה מערכת היחסים עם ישראל, אם בכלל? ואיזה תפקיד ממלאת האנטישמיות בחיי היומיום בגרמניה של היום?
    http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=973750

    • איילת לוי 15 באפריל 2015 בשעה 2:30 pm הגב

      אני אכן קוראת את הספר עכשו, והזוית שהוא מעלה מעוררת שאלות ותהיות לא מעטות לגבי ההתייחסות שלנו היום לגרמניה, והאם היא באמת "חדשה" ואחרת.

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
חפשו את המלון שלכם
Booking.com
לרכישת ביטוח נסיעות
ביטוח נסיעות
רשימת ציוד לטיול
צור קשר
ערוץ יוטיוב של איילת המטיילת

איילת המטיילת בראיון ל LIKE-MY-RADIO

מסיבת פתיחת מסע JWRP 17.7.17

מתנה
חפשו את המלון שלכם
Booking.com
כל הזכויות שמורות לאיילת לוי - 2015© | האתר הוקם על ידי: WiseWay®
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס