ברלין, וגרמניה בכלל, הייתה בשבילי “מוקצה” במשך שנים רבות. כדור שלישי למשפחת ניצולי שואה, הרתיעה בוודאי מובנת לרובכם. בשנים האחרונות, בן דודתי עבר לגור בעיר, אחרי שנים רבות של זוגיות עם יהודייה גרמניה, כך שמשהו התחיל להרפות מההתנגדות הנחרצת והביקור עלה על הפרק. כשהוא הודיע שקנה כרטיסים באיזיג’ט במחיר רצפה, נפלה ההחלטה ונקבע התאריך.
האמת, הזמנתי כרטיסים חצי שנה מראש, במחיר מגוחך של 300 יורו לזוג, כולל כל התוספות של מזוודה ומקומות שמורים, ונתתי לזמן להרגיל אותי לרעיון.
(אתר איזיג’ט: http://www.easyjet.com/il )
למרות שברלין הופכת יעד מועדף על ישראלים רבים לא רק לטיול, אלא גם לרילוקיישן, חששתי בעיקר התחושות האישיות שלי, הצליל של השפה הגרמנית שצורם לאוזני והדריכה על אדמה רווית דם יהודי בלי יכולת לברוח חזרה, לפחות עד למועד הטיסה…
למען הספוילר, אודה שברגע שהגענו למרכז העיר, הופתעתי מהביטחון שעטף אותי, ומראה הזרים הרבים שחיים בברלין, הזוגות החד-מיניים המסתובבים שלובי זרועות וחבוקים ברחובות והניגוד המוחלט לכל טוהר הגזע הנאצי דווקא שימח אותי, כאילו הם עושים “בכוונה”.
השתכנו במלון פרזידנט *4, באזור הטירגרטן, ממש על רחוב הקודאם המפורסם, ובמרחק פסיעה מכולבו קה-דה-וו היוקרתי. החדר היה פשוט ונוח, בין הזולים במלון, אבל מספק לזוג שבא רק לשים את הראש ממסעות היום. ארוחת הבוקר מצוינת ולא מביישת את המורגלים לבופה הישראלי העשיר: ירקות, ביצים קשות וחביתות, מגוון עוגות, מאפים ולחמים, פירות ומיצים טבעיים, גבינות וחמאה, פשטידות וכמובן נקניקים ונקניקיות. ההפתעה חיכתה לנו בכניסה: כל חזית המלון מעוטרת בתמונות ראשי מדינות, נשיאים וראשי ממשלות מרחבי העולם, בהווה ובעבר, ובדיוק מעל פתח המלון מתנוססות תמונותיהם של פרס וגולדה. כאחת שבעיקר בברלין כל אזכור ליהדות, ישראליות ושואה התחדד לעיני וקפץ מידית לתודעה, לא יכולתי להרהר בסמליות.
(הזמנות למלון: Best Western Hotel President )
רכשנו את כרטיס ברלין, המאפשר נסיעה בכל אמצעי התחבורה הציבורית והנחות בכניסה לאתרים. העיר מרושתת במערכת היסעים מעולה, הכוללת אוטובוסים, חשמליות, רכבת תחתית – U Bahn ורכבת עילית – S Bahn. אינני חובבת את סיורי התיירים באוטובוסים, אבל למי שרוצה לעבור באתרים המרכזיים במהירות ומגיע לזמן קצוב בלבד, קווי האוטובוס הציבוריים 100 ו200 מגיעים לכולם במחיר כרטיס נסיעה עירונית.
(מה כלול בכרטיס ברלין: http://www.berlin-welcomecard.de/en )
הדרך הטובה ביותר להכיר את ברלין, כמו כל עיר אחרת, היא בעיקר דרך הרגליים. אנחנו אוהבים לשוטט בין האתרים ולבחון של אזור לעומקו, לאורכו ולרוחבו, ולכן חילקנו את השבוע לפי אזורי העיר.
ההתמקדות הראשונה הייתה כמובן באזור המרכז, שלא חסר אתרים, נקודות עניין ומונומנטים מפורסמים. התחלנו את היום באלכסנדרפלאץ, הכיכר הענקית שבמרכז ברלין, עם מגדל הטלוויזיה הגבוה, הקניון הסואן, הכנסייה ובית העיריה. סביב הכיכר מלונות רבים, ביניהם מלון רדיסון בלו עם האקווריום העצום בחלל הלובי המתנשא לגובה 5 קומות. אישי היקר, חובב אקווריומים ומגדל דגים מושבע, היה שמח לו יכולנו להרשות לעצמנו לינה כאן…
חצינו את הגשר אל אי המוזיאונים, שכשמו כן הוא – כאן מתרכזים כל המוזיאונים הגדולים של ברלין, המכילים בתוכם את שלל אוצרות האומנות, הארכיאולוגיה והתרבות של העת העתיקה והחדשה, שנאספו ע”י הגרמנים ממצריים, בבל, יוון וכו’. נאספו – בלשון עדינה. עד היום נמשך הוויכוח למי שייכים האוצרות – האם לחוקרים שחיפשו, מצאו וחפרו אותם, או למדינות בהם נמצאו.
איננו חובבי מוזיאונים וברחנו להתרכז במוזיאון הפרגמון בלבד, הנחשב למרשים מבין כולם. האמת, יש בו שני מוצגים עיקריים וחשובים, סביבם נבנתה תהילתו – מקדש פרגמון היווני על פסליו, עמודיו ואוצרותיו, ושער אישתאר הבבלי, המשוחזר בשיא גובהו ועיטוריו. אין ספק שהעוצמה והגודל עושים את שלהם, אך שוב נשאלת השאלה האם לא היו מרשימים יותר במקום גילויים המקורי, ביוון או בפרס?
ליד המוזיאונים ניצבת הקתדרלה המרשימה של ברלין. כמו כל הבניינים ה”עתיקים” בעיר, שנבנו כביכול במאות הקודמות, יש לזכור שכולם שחזורים ושיפוצים שנערכו לאחר ההרס המוחלט של העיר במלחמת העולם השנייה. אם מצליחים להתעלם מעובדה זו, אפשר לראות את היופי של ברלין לפני המלחמה.
מעברו השני של הנהר ואי המוזיאונים נמתחם שדרת אוטר דר לינדן הרומנטית. תחת עצי התרזה ובין אשפר להבחין במבנים המרשימים שפארו את ברלין: האוניברסיטה, ארמון הממשל, האופרה וארמונות הנסיכים. בכיכר בבל (באבלפלאץ) רחבת הידיים שלפני אוניברסיטת הומבולדט חיפשנו את המרצפות השקופות שמתחתן “הספרייה הריקה” – מיצג של מדפי ספרים ערומים, המסמלים את ליל שריפת הספרים שהתרחש כאן ב1933. הצלחנו למצוא את המקום, אבל קשה מאוד להבחין במדפים, בגלל הלכלוך המצטבר על החלונות.
המוני המטיילים והתיירים מושכים לכיוון שער ברנדנבורג. שוב, היום כל פסטורלי, תיירותי, יפה ומטופח סביב, וקשה לדמיין תקופות חשוכות של חומה החוצה את העיר וסביבה גדרות תיל ועמדות שמירה. הכל מכוסה בסכריניות וראיה ש”מה שהיה- היה”.
אנדרטת השואה היא בין האתרים המרשימים בברלין, למי שמבין מה היא באמת… ילדים מתרוצצים ומשחקים מחבואים בין עמודי הבטון המסיביים, מנסים לתפס עליהם (לפחות יש שומר שמוריד אותם), אבל אין שום שלט ולא הסבר על מה ולמה. מרכז המבקרים של האנדרטה נמצא בצד המרוחק שלה, ומעטים מגיעים אליו. ישנם איזכורים רבים יותר בברלין לחייץ וההפרדה בין מזרח למערב מאשר לשואה. אני הרגשתי שיש הדחקה, בוודאי בושה, בכל הקשור לתקופה.
פוטסדאמרפלאץ היא מרכז סואן ומודרני, עם גורדי שחקים עטופי זכוכית ומרכזי בילוי ושעשועים. כאן, בין מסעדות, בתי קולנוע ואטרקציות כמו מרכז סוני ותערוכת לגו, נמצא גם תיאטרון להקת Blue Man. ההופעה היא שילוב של ריקוד, מוזיקה ואפקטים, משהו בים התיאטרון השחור של WOW ומיומנה. לא צריך להבין את השפה, שהיא שילוב של גרמנית, אנגלית והרבה ג’יבריש, וההופעה מתאימה לכל המשפחה. גם היושבים בשורות האחרונות (כמונו) נהנים מאוד מכל רגע! את הכרטיסים קנינו בקופה לאותו ערב, כדי לזכות בהנחה עם כרטיס ברלין.
(להזמנת כרטיסים מראש: http://www.stage-entertainment.de/musicals-shows/blue-man-group-berlin/tickets.html)
אחת החוויות המרגשות בברלין הייתה הביקור ברייכסטאג. אחרי בדיקות ביטחוניות קפדניות, שהרגישו כמו סלקציה, והתגברות על פחד הגבהים שלי כשטיפסתי עד לראש הכיפה השקופה לתצפית על כל ברלין פרוסה לרגלי, עמדנו בתור למעלית כדי לרדת חזרה. מפעיל המעלית הכניס קבוצה גדולה של מבקרים, ואנחנו החלטנו לחכות לסיבוב הבא, אך הוא דחק בנו להכנס וסגר את הדלתות. המעלית אמנם שקופה, אבל ההרגשה שלי ושל בעלי (מבלי שדברנו על כך באותו זמן) הייתה שהנה אוטוטו נפתח חריץ בתקרה ומשהו ירד עלינו… אם זאת, היה משהו בכניסה של ישראלית, יהודייה שכמוני לבניין הזה, שהוציא את הפטריוטיות שלי החוצה. הנה אני כאן, צועדת על אדמתכם, אתם שניסיתם להשמיד את עמי, לחסל את אבותיי, מטיילת לי כאן חופשיה! פתאום התחשק לי לעמוד בראש המדרגות ולשלוף דגל ישראל מהתיק. סביר להניח שמזל שלא היה לי…
לכאן מומלץ מאוד להזמין כרטיסים מראש באינטרנט, ולקבל במייל חוזר אישור בטחוני לשעה שהוזמנה. אחרת הכניסה היא על בסיס מקום פנוי, וכאחד האתרים המבוקשים בברלין והתורים הארוכים שבכניסה בכל שעות היום, סביר להניח שאין הרבה מקומות פנויים.
להמשך קריאה:
חוויות מברלין – הנקודה היהודית
להורדת מסלול הטיול שלנו בברלין לחץ כאן